בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ : עֹטֶה־אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה : הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם־עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי־רוּחַ : עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט : יָסַד־אֶרֶץ עַל־מְכוֹנֶיהָ בַּל־תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד : תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל־הָרִים יַעַמְדוּ־מָיִם : מִן־גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן־קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן : יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל־מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם : גְּבוּל־שַׂמְתָּ בַּל־יַעֲבֹרוּן בַּל־יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ : הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן : יַשְׁקוּ כָּל־חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם : עֲלֵיהֶם עוֹף־הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ־קוֹל : מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן־הָאָרֶץ : וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב־אֱנוֹשׁ יִסְעָד : יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע : אֲשֶׁר־שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ : הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים : עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ : תָּשֶׁת־חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ־תִרְמֹשׂ כָּל־חַיְתוֹ־יָעַר : הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם : תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל־מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן : יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָרֶב :
Psalm 104 wird im Koran an verschiedenen Stellen reflektiert (vgl. TUK_0189). Besonders deutlich ist dies in Sure 78 zu erkennen, deren ʾāyāt-Serie in den Versen 6-16 sich an Psalm 104 anlehnt. Beide Texte weisen signifikante Gemeinsamkeiten auf, wie das Bild von der Erde als Zelt (Q 78:6-7, Psalm 104:2), das im Koran sonst nicht vorkommt. Wolken (Ps 104:13, Q 78:14), Berge (Ps 104:13, Q
78:7), Sonne (Ps 104:19.22, Q 78:13), Nacht (Ps 104:20, Q 78:10) und
die Ernährung durch Pflanzenwuchs (Ps 104:14, Q 78:15-16) werden in
beiden Texten als Zeichen der Fürsorge Gottes dargestellt. Der Tag als Zeit für den Erwerb des Lebensunterhalts der Menschen kommt ebenfalls nur an einer Stelle im Koran (Q 78:11) vor, stimmt aber wiederum mit Ps 104:23 überein (Neuwirth 2010: p. 743-744). Anders als bei Psalm 104 handelt es sich bei der koranischen Passage jedoch nicht um eine Hymne. Stattdessen dient der Verweis auf Gottes schöpferisches Wirken dazu, Gottes Allmacht zu demonstrien und Zweifel am Eintreffen des Jüngsten Gerichts zu beseitigen (vgl. den Kommentar zu Q 78:6-16). Zur Relektüre von Ps 104 in Q 78 vgl. Neuwirth 2010: p. 740-745, sowie Neuwirth 2011: p. 469-473.
Angelika Neuwirth, "Qurʾanic Readings of the Psalms", in: Angelika Neuwirth, Nicolai Sinai und Michael Marx (Hg.): The Qurʾān in Context. Historical and Literary Investigations into the Qurʾānic Milieu, Leiden 2010, S. 733-778.
